#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפא. מי שאול למי הרב לתלמידים או התלמידים לרב ומדוע? 	"כשדורשים לפני הרגל בהלכות הרגל הרב שאול לתלמידים שחייב ללמדם הלכות הרגל. בשאר השנה התלמידים שאולים לרב שהוא בוחר איזו מסכת ללמדם <sup>רמה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רמה.  כתב הרא""ש  (סי' ז)  שאם הדבר תלוי בשניהם שאין הרב יכול לשנות המסכתא בלא דעת התלמידים ולא התלמידים בלא דעת הרב אינם שאולים זה לזה כלל.</span>"	"ב""מ צז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפב. מדוע הוצרכה המשנה להביא שלשה מקרים: שאלה חצי יום ושכרה חצי יום, שאלה היום ושכרה למחר, שכר אחת ושאל אחת? 	"תירצו התוס' (ד""ה שאלה) שלא זו אף זו קתני משום הדין של הסיפא שזה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו דלא מיבעיא שאלה חצי היום ושכרה חצי היום דספק גמור הוא דאיכא למיטעי כיון שהכל ביום אחד וחשיב דררא דממונא ויחלוקו אלא אפי' שאלה היום ושכרה למחר יחלוקו. ולא מיבעיא בפרה אחת דספיקא רבה היא אלא אפי' בשתי פרות יחלוקו <sup>רמו</sup>. [ולקמן ק,א כתבו התוס' (ד""ה הא מני) דיחלוקו לא קאי אשאלה היום ושכרה למחר. והקשו האחרונים שדברי התוס' שם סותרים לדהכא. ותי' שם המהרש""א שהתוס' חזרו בהם ויחלוקו לא קאי אשלשתם. ועי""ש בתי' המהר""ם].<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רמו.  והרשב""א כתב בשם הראב""ד דכל הני תלת בבי מיצרך צריכי משום הדין של הרישא שהמשאיל ברי ושואל שמא חייב, דלא תימא דוקא בשאלה בחצי היום משום דהך פרה הוחזקה בשאלה אותו היום עצמו, אלא אפי' לא הוחזקה באותו היום אלא ששאלה היום ושכרה למחר, ועדיין אני אומר משום דאותה פרה הוחזקה בשאלה מיהת ליום ראשון, אבל שתי פרות ומתה אחת מהן, דהך דמתה לא הוחזקה לשאלה כלל, אימא לא ליחייב קמ""ל.</span>"	"ב""מ תוס' צז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפג. למדנו במשנה שכשהשוכר אומר שכורה מתה והלה אומר איני יודע פטור. מדוע לא יגלגל עליו שבועה מתוך שצריך להשבע שמתה כדרכה? 	1) דמיירי שמאמינו המלוה במה שאומר שכדרכה מתה ואינו מזקיקו לישבע על כך.2) דמיירי שהמלוה יודע שמתה כדרכה ואינו מזקיקו להשבע על כך.3) דאין מגלגלין כשטוען טענת שמא אלא בדבר שדומה קצת שהוא אמת כגון טענת אריסין ואפוטרופסין וסוטה.	"ב""מ תוס' צז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפד. האם ומתי אומרים מתוך שאינו יכול לישבע משלם? 	"לרבא בחמשים ידענא ובחמשים לא ידענא אמרינן מתוך. ורש""י (בד""ה רמי) כתב שרמי בר חמא חולק שאמרינן מתוך רק בחמשים ידענא ובחמישים השנים מקצת להד""מ ומקצת איני יודע.בגמ' בשבועות מבואר שביורשים כיון דלא הוי למידע לא אמרינן מתוך וכתבו התוס' (ד""ה והלה) דה""ה בניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא בחיוב שבועת מודה במקצת לא אמרינן מתוך באופן דלא הוה ליה למידע. בחשוד לא אמרינן מתוך אלא תקנו שכנגדו נשבע ונוטל וביארו התוס' (ד""ה מתוך) דאל""כ מי שהיה רוצה היה מלוה לו פרוטה ויתבע כל אשר לו ומתוך שאינו יכול לישבע היה צריך לשלם הכל.שיטת ר""ת (בתוס' ד""ה ה""נ) שבשבועה דאורייתא לכו""ע אמרינן מתוך אלא שלר""מ אמרינן רק כשאין הנתבע יכול לישבע משלם אבל לא אמרינן שמתוך שאין התובע יכול לישבע מפסיד ולר' יוסי אמרינן גם על התובע שאם לא יכול לישבע מפסיד. ובשבועה דרבנן לא אמרינן מתוך לבד מיתומים מן היתומים שמתוך שאינם יכולים לישבע מפסידים ואין נוטלים שיש לנו להקל על היתומים שלא להוציא מהם ממון, ולבד משניהם חשודים על השבועה דאע""ג דשכנגדו אינו מחוייב אלא שבועה מדרבנן ואפ""ה מפסיד משום שהשבועה באה מחמת הנתבע שהיה חייב שבועה דאורייתא.ושיטת ר""י (שם) שר""נ רב ושמואל סוברים שלא אמרינן מתוך כלל ואילו לר' אבא תמיד אומרים מתוך."	"ב""מ צז: - צח. ותוס' "		
